<h1>המנהיג הלכ' פרישות וטהרה וקדושה</h1>
<h2>דף ד:</h2>
זה השער ליי' צדיקים יבואו בו, והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני ה', נתן הקב"ה לבניו שתי קדושות ולו קדושה אחת, משל למלך שאמ' לעבדיו עשו לבני כתרים ולי כתר אחד, אמרו לו למה אמ' להם בני אינו מלך וצריך חיזוק אני מלך ואיני צריך חיזוק. ושנו חכמי' ביבמות פ"ב [כ"א ע"ב], אמו ערוה אם אמו שנייה, וגזרו על אם אמו משום אמו דכולהו אימא רבתי קרו להו, וזהו והתקדשתם וגו', קדש עצמך במותר לך, וכתי' ושמרתם את משמרתי, עשו משמרת למשמרתי. ושנו חכמי' בפרקי אבות, [פ"א מ"ה] אל תרבה שיחה עם האשה באשתו אמרו קל וחומר באשת חבירו, דאיכא הרגל עבירה, ובפרקי אבות דר' נתן [פ"ז] באשתו נידה אמרו כו', ומפני הרגל עבירה קל וחומר באשת חבירו שלא יבוא לידי ניאוף, שכל הצופה בנשי' סוף בא לידי עבירה, בנדרי' פרק ואלו מותרי', [כ' ע"א] וכל המסתכל בעקבה שלאשה הוויין לו בנים שאינן מהוגנין, ואפי' לאשתו נידה, קל וחומר לאשת איש ועקבה עקב רגלה ממש. ובפ' המקנא, [עי' ברכות ס"א ע"א] כל המרצה מעות מידו ליד אשת איש כדי להסתכל בה לא ינקה מדינה שלגיהינם, שנ' יד ליד לא ינקה רע, וכתי' היחתה איש אש בחיקו וגו', כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנוגע בה. ובשבת פרק במה אשה יוצ', [ס"ד ע"א] למה מנה הכתו' תכשיטי' שבפנים שנ' טבעת עגיל וכומז וגו', לומר לך כל המסתכל באצבע קטנה שלאשה כאילו מסתכל במקום התורף. ונקרב את קרבן י', אמ' להם משה קרבן זה למה שמא חזרתם לקלקולכם הראשון, אמרו לו לא נפקד ממנו איש אם כן קרבן זה למה, אמרו לו אם מידי עבירה יצאנו מידי הרהור לא יצאנו, מיד ונקרב את קרבן י'. ואמ' חכמי', [ברכות כ"ד ע"א] טפח באשה ערווה, קול באשה ערוה, שער באשה ערוה. וכתי' בעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחט' זו הבושה מלמד שהבושה מביאה לידי יראת חט, מכאן ארז"ל סימן יפה לו לאדם שהוא בויישן, וכל המתבייש לא במהרה הוא חוטא, דכתי' לבעבו' תהיה יראתו על פניכם, וכל שלא מתבייש לא עמדו אבותיו על הר סיני ויורד לגהינם, והוא שא"ר יהודה [אבות פ"ה מ"כ] עז פנים לגהינם ובוש פנים לגן עדן.
